<h1>מרדכי סימנים ס"א—ס"ב</h1>
<h2>דף כ:</h2>
ונשים חייבות בקדוש היום אע"ג דמצות עשה שהזמן גרמא היא פר"ת דמן התורה אין צריך שיקדש על היין דאטו יין כתיב בתורה והא דדרשינן זכרהו על היין אסמכתא בעלמא הוא והא דאמרינן בנזיר מיין ושכר יזיר לאסור יין מצוה כיין הרשות ופריך מאי ניהו קדושא ואבדלתא הרי מושבע ועומד מהר סיני הוא (ופר"ת) [פר"ת] בתמיה וכי מושבע ועומד מהר סיני הוא דאצטריך קרא למעוטי אלא ודאי [פי' של אלא ודאי קאי אדלעיל וחוזר לפניו] יין דרבנן הוא (אבל) [אלא] שמיעת קדוש הוי דאורייתא וראיה משבועות פ"ג שבועה שלא אשתה כו': גרסי' [בתלמודא] נשים חייבות בברכת המזון דאורייתא או דרבנן נפקא מינה לאפוקי לאחרים ידי חובתן פרש"י משום דכתיב על הארץ הטובה אשר נתן [לך] ונשים לא נטלו חלק בארץ ואי משום בנות צלפחד לא נטלו כי אם חלק אביהם ולפי זה כהנים (ולוים) [ס"א אינו אבל בתוספתא גריס ליה] פטורין ופלוגתא היא בתוספתא (בכורים פ"א) אמר ר"י ר"מ היה אומר הכהנים היו מביאין ולא קורין לפי שלא נטלו חלק בארץ ואני אומר מביאים וקורים כשם שנטלו לוים כך נטלו כהנים בשדה מגרש ור"י ור"מ הלכה כר' יהודה (עירובין דף מא) ועוד דקי"ל כר"י דאמר אב המון גוים דאף גבי גרים אומר דשפיר קורין וכל שכן כהנים ולוים וכן פירשו בתוס' דמסכת בכורים ור"מ ור' יהודה הלכה כר' יהודה.
